שירים שהיינו משדרים אם היתה תוכנית הלילה, 18.3.12

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית נולום ארווס סאפיאן – סליחה. אנחנו כל כך רגילים לטקסט דמה כמו זה בגלל העבודה על האתר החדש שלנו, שלא שמנו לב שכאן צריך לתת הקדמה אמיתית עם איזשהי משמעות. נניח כמה מילים על כך שיש רק עוד "לו היינו עושים הערב תוכנית" אחד, בשבוע הבא, לפני שנחזור לעשות את מה שאנחנו הכי אוהבים, לשדר מוזיקה בקצה.

אז הנה רשימת המציאות השבועית שלנו בינתיים – פלייליסט יוטיוב ממש כאן מתחת, ואז תגללו מטה לקצת קשקושים שלנו על המוזיקה.

Orbital featuring Zola Jesus – New France

לקראת בואה של זולה ג’יזס להופעה בזאפה בת”א ב14 באפריל לא יכולנו לקבל משהו ממיס יותר מהקליפ החדש לסינגל של אורביטל בו היא מתארחת. באפריל יוציא הצמד האלקטרוני הוותיק אלבום חדש, ולפני שתטו אוזן להקשיב לשאר הפלייליסט שלנו, אנחנו ממליצים שתביטו גם בוידאו הזה.

Kindness – That's Alright

עוד שיר מתוך אחד מאלבומי השנה המסתמנים שלנו, הקטע הזה הוא מחווה לFאנק הלבן של האייטיז, שמן, נפוח וסינתטי

La Sera – Please be my third eye

ממש לא מזמן הוציאה פרנקי רוז, חברת הרכב הגראז’ הנשי ויויאן גירלז, אלבום חדש וחולמני שהתייחסנו אלין כאן ועכשיו מוציאה לה סרה, חברתה לאותו הרכב ברוקלינאי, את אלבום הסולו השני שלה, שהקטע הזה מופיע בו. להבדיל מהגוון האלקטרוני יחסית של פרנקי רוז, החדש של לה סרה  מזכיר בעיקר את להקת האם: דיסטורשנים כמעט אגרסיביים שמרוככים כל הזמן ע”י הרמוניות קוליות נשיות.

Killing Joke – Rapture

הנה להקה וותיקה,שמראה לצעירים – אלו שמוכנים להקשיב, איך להישאר נאמן לעצמך, למוזיקה שאתה רוצה לעשות ולהזדקן איתה בכבוד, מבלי להרוג את עצמכם כבדיחה (ניסינו..), ובמאתיים אחוז של כוונה וחיות. קילינג ג’וק שהוקמה בסוף הסבנטיז, ובמהלך השנים שייטה בין פוסט-פאנק, לאלמנטים גותיים בואך אינדאסטריאל ועד מטאל, התאחדה בהרכבה המקורי לפני כארבע שנים והוציאה ב2010 את האי.פי. המצוין In Excelsis, ואחריו את האלבום הנהדר והממש לא מספיק מוערך או מתוקשר -Absolute dissent. בקרוב מאד הם יוציאו באותו הרכב אלבום נוסף, ו”ראפצ’ר” הוא הסינגל החדש מתוכו.

Unsane – No chance

לא חסרות נקודות לביאור אכזריות המוזיקה של אנסיין באלבומם החדש – המתופף שלהם הגיע אליהם אחרי שניגן עם הSwans ועם Foetus; התקופה בה חיממו בהופעות את Slayer; העובדה שמההתחלה הם בחרו בקיצוניות- גם במוזיקה וגם באימג’ים. אבל דבר לא מסביר את חוסר הרחמים המוזיקלי שלהם כמו המחשבה על אותו לילה ב1998- בו הותקף כריס ספנסר הסולן ע”י בריונים בווינה אוסטריה אחרי הופעה, התקפה שכמעט ועלתה לו בחייו, אחרי שהושאר למות לבדו ברחוב. כשהוא שר והם מנגנים היום קשה שלא לחשוב שגם באלבומם החדש, Wreck, שיוצא 14 שנה אחרי ששרד כמעט בנס את אותו מקרה, הוא שר ממקום של נקמה. Wreck, שהשיר הזה מייצג אותו לא רע, יצא, אגב, באלטרנטיב טנטקלז, הלייבל חסר הפשרות של ג’לו ביאפרה, ומיובא לארץ ע”י הלייבל קמע.

Jack White – Sixteen saltlines

זה רק אנחנו או שגם אתם מרגישים שג’ק ווייט הרבה יותר נהנה מאז שהווייט סטרייפס כבר לא? גם כמפיק מוזיקלי פורה (את מה שהוא עשה לטום ג’ונס כבר שמעתם?) וגם בפעילותו כאקט סולו. זה השיר החדש שהוא שחרר השבוע לקראת האלבום הראשון שלו לבד שיצא בסוף אפריל.

The gossip – Perfect world

דה גוסיפ בראשות בת’ דיטו כבר השלימו כמעט לחלוטין את הקרוסאובר שלהם לעולם הפופ ונראה שהם מצאו את עצמם במקום בו המיינסטרים ישמח בקיומם. ועדיין, אנחנו מוצאים אותם מסקרנים, לפחות עד שנדע איך ישמע האלבום המלא. מה אתם אומרים על הסינגל החדש הזה שלהם?

New Build – Misery loves company

אנחנו ממש מקווים בשביל הוט צ’יפ שהם מודעים לתחרות שהם הציבו לעצמם. במהלך השנה הזאת תוציא אחת החבורות האהובות עלינו בקצה את אלבומה החדש. וזה בשנה בה ג’ו גודארד הוציא את אלבום הבכורה המענג של The 2 Bears, ששמנו פה קטעים מתוכו לא מזמן ועכשיו משתחרר לאוויר העולם "Yesterday Was Lived And Lost" – אלבום הבכורה של New Build, שלישיה שכוללת שניים מחברי הוט צ’יפ – אל דויל ופליקס מרטין. יש לציין שמשהו ברמת ההפקה והשירה נשמע קצת אפור (רק יחסית, רק יחסית!) לסטנדרטים של הוט צ’יפ, אבל בכל מה שקשור לכתיבת שירים, לחנים וגרובים – זה רק עוד אלבום פופ מצוין,שלא לומר צנוע, מבית החבורה. וזה לא עניין של מה בכך בעולם הפופ המסואב והיהיר של ימינו.

Little Jinder – Keep On Dreaming (Deadboy Remix)

רימיקסים חדשים של דדבוי נכנסים כמעט תמיד לתוכנית שלנו. למה כמעט, בעצם. תמיד.

Teen Daze – Brooklyn Sunburn

לפני שנה השמענו בפעם הראשונה את טין דייז בקצה. בינתיים הסאונד שלהם קצת התרכך ואיבד מעט מהייחוד, אבל אנחנו עדיין מחבבים את גרסת האינדי-סינת-פופ שלהם

Thieves Like Us – Stay Blue

אלבום רביעי של ההרכב שגנב מניו אורדר את השם ומפיטר הוק את הגיטרה. אם אתם קונים אלבום אחד השנה זה כנראה לא יהיה האלבום הזה, אבל אם יש לכם קצת יותר מ-10 מגה בייט פנויים על האייפוד, השיר הזה ספציפית יעשה לכם נעים באוזן

Oberhofer – Away FRM U

השיר הזה יצא כשבראד אוברהופר היה בן 19. שנתיים מאוחר יותר, וסופסוף יוצא גם אלבום הבכורה. שנתיים מאוחר, הוא עדיין המנון אינדי פופ לואו-פיי של פעם בחיים, גם אם החיים שלך עוד לא הגיעו לעשור השלישי.

Lotus Plaza – Strangers

שמנו כאן לא מזמן את השיר הקודם והמרהיב של לוטוס פלאזה, חבר להקת  דירהאנטר, מאלבום הסולו השני והמתקרב שלו. “זרים”, השיר החדש יותר מתוכו, הרבה יותר קליט, הרבה יותר מזכיר את דירהאנטר ולמעשה ממש נשמע כאילו יכול היה להיכתב בשיא ימי להקות השוגייזינג של תחילת שנות ה90.

Dodgy – Tripped and fell

הנה קאמבק שלא חשבנו שנזכה לשמוע וגם שלא חשבנו שיעשה לנו יותר מידי. דודג’י היתה טיפה אחת בים להקות הבריט-פופ של תחילת הניינטיז. הם היו חמודים לגמרי,אבל לא בדיוק השאירו אימפקט כלשהו על העולם. אלבום האולפן האחרון שלהם יצא לפני11 שנה, אבל מזה חמש שנים הם שבו להופיע בהרכב המקורי, ומי היה מאמין שאלבומם החדש ,Stand upright in a cool place, בפשטותו נטולת היומרות, הרבה אחרי ימי הזהר שלהם (שבעצמם לא היו זוהרים במיוחד) יתגלה כאחד האלבומים היפים של התקופה. תקשיבו בעצמכם – זה השיר שפותח אותו.

Py & Damu – Blind

בשבוע שעבר צוין יום הפיי הבינלאומי. וזו כבר סיבה אחת שלא קשורה לכלום כדי להקשיב לשיתוף הפעולה הזה בין זמרת הבית של לא מעט מפיקי פוסט-סטפ עם אחד המפיקים המוצלחים בז'אנר. גם אם השיר הזה הוא שלם הקטן מסך חלקיו, תנו לו צ'אנס ולו בשל סאונד האקדח הנטען שהופך כאן לחלק מהביט.

Bobby Womack – Please Forgive My Heart

בובי וומאק, אגדת הסול (Across 110th Street, אולי השיר הכי מוכר שלו), חוזר למרכז הבמה. אחרי שהתארח באלבום האחרון של גורילאז, דיימון אלבארן וריצ'ארד ראסל, האיש שכבר העניק את הטאץ' העכשווי שלו לגיל סקוט הרון, תופרים לוומאק חליפה עדכנית. הפלייבק נשמע קצת כמו שאריות מהאולפן של ג'יימס בלייק, בקטע טוב. והשיר הזה פשוט נהדר.

Burial + Four Tet – Nova
One Little Plane – She Was Out In The Water

אחד היתרונות הבודדים בלהכין את הפלייליסטים האלה, הוא שאפשר להכניס כאן שירים שאין לנו את העותק הפיזי שלהם בבית, אפילו אם ב"פיזי" אנחנו מתכוונים לקובץ באיכות טובה. קיירן הבדן אחראי לשני הקטעים האלה, אחד עם בריאל, בשיתוף פעולה נוסף ביניהם, והקטע השני הוא על תקן מפיק שחוזר קצת לתקופה היותר פולקית שלו.

Lemonade – Neptune

אר-אנ'-בי פוגש צ'יל ווייב בחצר בית ספר של סרט נעורים מהאייטיז.

Advance Base – Summer music

חדש ועצוב ל-Casiotone For The Painfully Alone, פרוייקט הלו-פיי האלקטרוני מסן פרנסיסקו, או ליתר דיוק לאיש מאחוריו – אוון אשוורת’, שהחליט להפסיק לפעול בשם הקודם, ולעשות את המוסיקה שלו תחת השם הבהחלט יותר אפור- Advance Base. מה זה משנה, צריכים יותר כמוהו בעולם, איך שלא יחליט לקרוא לעצמו.

Twin Shadow – Here comes the flood

רק בשבוע שעבר הללנו כאן את טווין שדואו. פיטר גבריאל הוא מאלילי ילדותינו. ועכשיו טווין שדואו עושה את אחד משירי המופת של גבריאל. לומר שצריך הרבה אומץ להתמודד עם השיר הזה – אנדרסטייטמנט. טווין שדואו מתמודד איתו בגבורה.

Robyn Hitchcock – Cathedral

בספטמבר האחרון הגיע רובין היצ’קוק לראשונה לישראל ונתן שתי הופעות מרגשות ביותר באוזן בר בת”א. גם אם אתם לא מודעים לגיבור הקאלט הנ”ל שפועל עוד מסוף שנות ה70, אז עם ה-Soft Boys,דרך קריירת סולו שכללה לא מעט פסגות, ההופעות ההן הבהירו שלא צריך להכיר את פועלו כדי להתרגש. משהו בשירים, באישיות, בהומור שלו על הבמה בניגוד למרירות הטקסטים והלחנים, פשוט אוחז בלב. ביום חמישי הקרוב הוא ישוב לאוזן בר,הפעם עם The Venus 3- להקה שכוללת לא אחר מאשר את פיטר באק מאר.אי.אם, וכל זאת במסגרת חגיגות יומולדת 25 לאוזן. וזה מאד מאד מאד מומלץ אם עדיין לא הבהרנו מספיק. השיר הזה לקוח מאחד מאלבומי השיא של היצ’קוק, I Often Dream of Trains  מ-84'.

Daniel Rossen – Return to form

שיר אחד מהאי.פי. החדש של איש גריזלי בר, דניאל רוזן, שמנו כאן עוד בינואר. עכשיו כשהגיע האי.פי. המלא, כמה לא מפתיע, כולו מוצא חן באוזנינו. גם זה שם.

The Shins – September

השינז הם מעמודי התווך של האינדי פופ האמריקאי. השבוע הם יוציאו את אלבומם החדש, וזה אחד השירים היותר מוצלחים מתוכו.

Miike Snow – Black Tin Box (feat. Lykke Li)

האלבום השני של החבורה השוודית הולך כבר להפוך לאירוע גדול יותר, וכנראה שבצדק. כאן הם משתפים פעולה עם ליקה לי, באחד הרגעים הכי יפים באלבום

IAmAmIWhoAmI – Good worker

קליפ ושיר חדש נוסף לפרוייקט המיסתורי של הזמרת/יוצרת השוודית שמכנה את עצמה IAmAmIWhoAmI. לאחר ששיגרה בשנתיים האחרונות סדרה של קליפים אפלים ומהפנטים, שלוו במוזיקה מרתקת לא פחות, יצא השבוע החדש בשיריה,  לקראת אלבום שלם שאמור לצאת ביוני השנה. השיר, שגם הפעם ממשיך להזכיר את The Knife, הוא טיפה יותר קונבנציונאלי, אבל שווה בהחלט את ההאזנה והמבט שלכם.

Pachanga Boys (Superpitcher & Rebolledo) – Time

טריפ האוס מקסים ומחמם לב של הצמד שמורכב מ-Superpitcher הגרמני ומ-Rebolledo המקסיקני.