שירים שהיינו משדרים אם הייתה לנו תוכנית הלילה, 29.1.12

אז שבוע טוב, ומקווים שהיה סופ"ש מצוין.

נהניתם בג'יימס בלייק בבלוק? החברים בבלוג תפו"ד שולחים עקיצה למסיבה ביום שישי, שלדעת רבים היתה אכזבה. מה דעתכם?

בזמן שאנחנו ממשיכים לעבוד על הדור הבא של הקצה, מצאנו עוד כמה שירים שהיינו חייבים לנגן לכם, גם אם לא ברדיו, אז לפחות כאן.

נגנו את הפלייליסט של יוטיוב שמופיע כאן, ועוד כמה שירים שלא מצאנו ביוטיוב, בהמשך, ואז תמשיכו לקרוא..

 

 

Spoek Mathambo – Let them talk (אין ביוטיוב, לחצו על הלינק)

בשנה שהסתיימה נדלקנו בקצה על ספואק מת’אמבו, אמן דרום אפריקאי, שהביא איתו משהו אפריקאי מרתק ואפל לאלקטרוניקה עכשווית. גם בסאב פופ נדלקו עליו, ובקרוב יצא לו שם אלבום. פה באתר שלו אפשר לשמוע ולהוריד בחינם את  הסינגל החדש מתוכו שיצא השבוע והוא בכלל (סוג של ) שיר רוק

Weird Dreams – 666.66

שירים עם 666 תמיד באים טוב. על אחת כמה הסינגל החדש והמקסים באמת הזה של הרכב חדש ממזרח לונדון

Lana Del Rey – Summertime sadness

אין שום דבר יותר דוחה בעולם המוסיקה, אפילו לא דברים שנאמרים בדה ווייס יזראעל, מההתנפלות משחרת הטרף על לאנה דל ריי, והציפייה הדרוכה,בעיקר של רבים שהיללו אותה, לחזות בה מתרסקת. השאלות ( שאת חלקן היא בעצמה כבר אימתה) האם היא הוציאה תקליט בשם אחר, האם לאנה דל ריי הוא אלטר אגו בדוי, האם היא ניפחה את השפתיים- רחוקות מלהיות רלוונטיות בעולם הפופ, אלא אם כן נולדתם אתמול ואתם בולעים כל פיתיון שמאכילים אתכם. זה גם לא רלוונטי כי זה לא ששינה למישהו מי היא היתה בפעמים הראשונות ששמענו את וידאו גיימז. כי כל ההיסטריה סביבה לא היתה מתרחשת אילולא  וידאו גיימז היה שיר כ”כ מושלם ויוצא דופן, שלמי בכלל אכפת מה עשתה קודם מי ששרה אותו. זה היה קודם השיר להזכירכם, רק אח”כ הוידאו… וכל אלה מחווירים עוד יותר כשמקשיבים לאלבום החדש והמלא שלה, “נולד(ה) למות”, שכמובן נקרא ע”ש שיר של אחד מאיתנו ( ואם כבר- זו השערורייה האמיתית). האלבום הזה לא חף מפגמים ( בעיקר בתחום הטקסטים)  ומרצועות חלשות, אבל כשסביבה רוחשות להן ריהאנות וקייטי פריות בינוניות ,התקליט הזה נשמע שונה לחלוטין- חייזרי, מנוכר, עצוב,יצירתי,פגום לב. הלוואי שיהיו עוד רבים כמוהו במיינסטרים המנוון של ימינו

Saint Etienne – Tonight

ואם כבר פופ כמו שפופ צריך להיות- סינגל חדש לקראת אלבום חדש לסיינט אטיין (ותודה למאזין אסף שכתב לנו עליו בקומנט בשבוע שעבר)

Greg Dulli – Paper Thin Hotel (Leonard Cohen Cover) (אין ביוטיוב, לחצו על הלינק)

נורא רצינו לשים לכם משהו מהאלבום החדש של מארק לנגן , אבל ביוטיוב הזדרזו והעיפו את כל השירים מתוכו שדלפו לשם. אז במקום זה נסתפק במשהו לא פחות טוב- התאום הביובי של לאנגן, גרג דולי, בקאוור חדש וכובש לשיר הזה של לאונרד כהן

Throwing Snow ft Augustus Ghost
Desto & Clouds & Jimi Tenor – Time Bird (Feat Cha Cha)

שני קטעי פוסט-שמוסט-דאבסטפ-שמאבסטפ, אחד של המפיק העולה ת'רוווינג סנואו, שהוציא איפי אווירתי ויפה, לחובבי בוריאל וכו'. בקטע השני, מתארח לא אחר מאשר יקירנו הוותיק ג'ימי טנור שמורח את שכבת הנגינה הג'אזית-סליזית שלו מעל ביטים עכשוויים, וזה נשמע מצוין.

Porcelain Raft – Unless You Speak From Your Heart

שיר מקסים מתוך אלבום מעלף, אחד הווינרים הראשון של תחילת השנה

Lambchop – Buttons

כשקורט בשטח, המדינה לבטח. לאמבצ'ופ עומדים לשחרר (עוד) אלבום נהדר בעוד פחות מחודש, של שירים ארוכים ומתוזמרים – מזכיר לפרקים את הטינדסטיקס על פרוזאק. מתוכו מצאנו ביוטיוב את Buttons, למרות שרצינו בכלל את Mr Met.

Craig Finn – No future

קרייג פין הוא כנראה משורר הרוק היחיד בעולם שמסוגל להתייחס בלי בושה לפרדי מרקיורי ולג’וני רוטן באותו שיר כאל עמודי התווך שלו, ובנוסף הוא גם היחיד שמסוגל גם לצאת מזה מבלי שתיפול לו שערה מהפדחת. הביקורת שפורסמה השבוע בפיצ’פורק על אלבום הסולו החדש והראשון של סולן דה הולד סטדי, שהשיר הזה מופיע בו, מסמנת כנראה סופית את המהפך במעמדה של דה הולד סטדי מהלהקה שגם ככה לא היה ברור למה היא יקירת היפסטרי העולם ללהקה שנמאס להם לאמץ בחום, כשהיא רק נשמעת יותר ויותר מנותקת מכל מה שאופנתי. כל אלה לא משנים את זה ש-Clear Heart Full Eyes של קרייג פין הוא אלבום רגיש, לא מתחנף ואמיתי, שלחלוטין שווה את תשומת הלב שלכם, במיוחד אם הוא סדוק, ולו במעט.

Gonja Sufi – The Blame

איפי חדש למורה היוגה הכי קול בלוס אנג'לס, שמקרב אותו עוד יותר למורשת של אלבום הבכורה המופתי של טריקי

Leila – U&I

אחד מאיתנו לא נפל מהסינגל הראשון שיצא מהאלבום, אבל האלבום כולו מתגלה כיצירה שלמה ויפה. הנה אחד הרגעים הכי מוצלחים בו

The Internet – Fastlane

אז כן, השם הזה קצת מעפן, וגם השיוך לקבוצת odd future של טיילר, אבל מדובר בשיר יפהפה מתוך אלבום היפ הופ מצוין. רגיש, עדין, מלודי ועוד כל מיני מונחים שלא מתקשרים עם היפ הופ בשנת 2012.

 

14 תגובות לפירסום זה:

  • יש צפי מתי התוכנית תחזור לגלי הרדיו בתחנה מסויימת?

  • הנה עוד כמה שירים להשלים את החגיגה
    THE POLYPHONIC SPREE – “WHAT WOULD YOU DO” http://vimeo.com/35405480
    Django Django – Default http://youtu.be/xtsPfrQKuQg
    DiskJokke – Now Dance http://soundcloud.com/splendour/diskjokke-now-dance
    Jacques Lu Cont – Church
    http://soundcloud.com/tracques/jacques-lu-cont-church-hd

  • תודה :)

  • אין עליכם. למרות שבלי הפרשנויות וההגשה נעלם חצי מהקסם. מחכים בציפייה!

  • אחחח… איזה חמודים אתם!

  • הסט שבלייק נתן היה גדול מהחיים.
    סאונד אדיר והנאה שמיימית ממש.
    +
    המון תודה על הפלייליסט הנ"ל ועל קודמיו.

  • לי זה בכלל לא מפריע שלנה דל ריי נראית ככה. ממש ממש לא ;)

  • ג'יימס בלייק היה אכזבה ענקית
    הסט היה עלוב, והוא היה מנותק מהקהל לגמרי

  • תודה. אחלה מוזיקה.

  • לעומת מאוכזבי בלייק הרבים, אני התענגתי על מוסיקה אדירה שנמצאת בשפע באתר הזה.
    נדב-תוך כדי האזנה רציתי מאוד לשאול: האם אתה מתקלט מדי פעם? אם כן, האם אפשר לקבל פרטים לגבי אירועים כאלה? (אשמח מאוד :) )
    תודה.

  • ענבר, הכי טוב לעקוב אחרי בטוויטר/פייסבוק וגם ב http://www.botanika.co.il בשביל לקבל פרטים על תקלוטים שלי.
    ביום רביעי הבא אני בשסק, אגב.

  • נדב-תודה רבה על ההתייחסות! אגיע בשמחה ובציפייה רבה ביום רביעי הבא לשסק (במיוחד אחרי שהקשבתי ברצף למספר תוכניות נפלאות מהעבר בשבוע החולף). ושוב תודה על התכניות הנפלאות הרבות שהעלתם לאתר. הצלחתי להשלים הרבה "חוסרים" בשבוע האחרון.
    :)

  • לגבי לנה דל ריי, ההיסטריה לא הייתה תוצאה של שיר כזה או אחר אלא תוצאה של מכונת PR משומנת שדחפה לכל ווניו תקשורתי את השם שלה וכן… גם לבלוגוספירה ה"אלטרנטיבית" – תופתעו לגלות כמה קל לשחד בלוגר, גם אם מוערך, כדי שיקדם אמן שאולי לא היה שוקל לקדמו לולא היו נותנים לו סיבה נוספת. ככה שמערכת היח"צ שלה לא רק הייתה אגרסיבית אלא גם ערמומית. וכשהבלון הזה התפוצץ (ב-ס.נ.ל שהיא נתנה פשוט הופעה נוראית) אנשים החלו לתהות שמא יש דברים בגו. דווקא נראה לי שהפתיון שכולם אכלו היה של חברת יוניברסל השערורייתית (ע"ע מקרה הביטים הגנובים של After the Smoke) שלקחה על עצמה "לעצב" את תרבות האינדי (היש דבר אירוני משגעון גדלות שכזה).
    אז כן, היא אולי לא נוראית, אבל היא לא מה שעשו ממנה והכעס הוא תוצאה של ציפייה לננסי סינטרה הבאה כשבמציאות אתה מקבל עוד גרסה של ליידי גאגא או ריאנה או לא יודע מי עוד עם לחנים קיטשיים וקלישאות כ"כ חבוטות שאתה חושב שהן סוג של סאטירה.

הוסף תגובה

שלח